סאטיה, אמת

לחיות משמע להיות באמת. מהי אמת?

האמת היא שאנחנו אחד, אבל אותה אמת מכוסה, מוסתרת, באגו. לכן על מנת לגלות את האמת, יש ללמוד את האגו ואת הדרך להשתחרר ממנו.

לחיות משמע להיות באמת. מהי אמת?

האמת היא שאנחנו אחד, אבל אותה אמת מכוסה, מוסתרת, באגו. לכן על מנת לגלות את האמת, יש ללמוד את האגו ואת הדרך להשתחרר ממנו.

הקשיים בהסתרת הכיסוייים של האמת:

הקלשות או המנגנון, הוא זה שיוצר את האגו והקשרים בין מרכיבי הקלשות הם חזקים. המחשבות והרגשות פעילות ללא הפסקה והפעילות שלהן בונה את האגו, את האסמיטה. כלומר כל עשייה הכרתית. אחד הקשיים הגדולים שבלהסיר את הכיסויים שה שאנחנו נגועים, שאנחנו רואים דברים,אומרים דברים ויש לנו תחושה פנימית שזו האמת, בלי לשים לב שכל מה שאני אומר ומסביר זה רק כדי לקדם את האגו. יוצא שכל עשייה מתוך האגו מרחיקה אותי עוד צעד אחד מעצמי. מכאן נוצר הצורך ליצור כלי שיבחין בכל ״הטריקים של האגו״, סוטרה 28 פרק שני, מדברת איתנו על השגת מבט צלול, מבחין שזו התכלית של תרגול אברי היוגה. יוצא שהתקדמות במסע הרוחני שה לפתח את המבט הפנימי לרמה של בהירות על מנת לזהות לדקויות את הכיסויים המסתירים את האור, לזהות את כל הטריקים של האגו. כדי לא ליפול במלכודת השקר שמתחפש לאמת, מהותי להבין מהו שקר. שקר הוא - כל מה שבאופן ישיר או באופן עקיף עלול למנוע או להפריע את האחדות האנושית. בעידן של הרשתות הדיגיטליות, המציאות של השקר הלכה והגיעה למימדים מסוכנים, כל אחד יכול לכתוב מה שיש לו בבטן או במעיים בשם האמת, על כל מי שלא מוצא חן בעיניך, על כל מי שעלול להוות תחרות עבורך,ובלחיצת כפתור, מה שהיה לך במעיים עכשיו הוא בתודעה של כולם, כי הרי אם זה כתוב ״זו האמת״. כיצד המין האנושי הגיע למקום עלוב זה? כתוצאה מטיפול בענפים ולא בשורשים. כלומר רצינו לגלות את האמת אבל חיפשנו אותה לא במקום הנכון. חיפשנו אותה בקוגניציה ולא במטקוגניציה. מהו המנגנון מאחורי השקר? אצל האדם הכבול לאגו שלו, הוא רואה ושומע את מה שהוא רוצה לראות ושמוע, כלומר רואה את מה שבתוכו. שכן התוכן בהכרה מקורו במה שאני מזדהה איתו ותוכן זה הופך לרצון המודע והלא מודע שלי וממצב תודעתי זה אני צופה באחרים , כלומר, אני מלביש על האחרים את מה שבתוכי. מכאן הביטוי, הפוסל במומו פוסל. מהי הדרך להשתחרר מהשקר? שלב ראשון: לשבת ולהתבונן בהבנות אלו ועמוק פנימה להבין שכל עוד יש בתוכנו רצונות מסויימים הם ימשכו את אותו סוג של מחשבות. מכאן להגיע לשחרור של רצונות של האגו, כלומר יש לעסוק בשורש של הבעייה כמו השקפת העולם שמנחה אותי, הערכים שחונכתי עליהם. הגדילה הרוחנית וההתקרבות לאמת קשורה לאופן שבו אנחנו רואים את האחר. אם אנחנו מוצאים את עצמנו בהכרה, במילים או במעשים שופטים את האחרים, משמע שבתוכנו יש בדיוק את אותו הדבר שאנו שופטים. כדי לא להיות במצב זה של שיפוטיות: 1. כלשיעורמידלתרגלאותו. 2. לשנותאתהשקפתהעולםשלנווזהדרךלימודועודלימודועודלימוד. ומצד שני לתרגל כל הבנה, לממש אותה, כך כל הבנה הופכת למציאות בתוך חיינו.

ההשראה לאי שיפוטיות, תמיד לרצות בטובתו של האחר.

לדעת עמוק פנימה שאנחנו אחד

לדעת עמוק פנימה שנשמתו של כל אחד היא טהורה, מעשיו הם חלק מהטבעי שמחפש את הלידה השנייה, את המצב העל טבעי. כלומר מהותי לדעת שעלינו לעזור זה לזה להשתחרר משלטון האגו ושנולדנו כדי לאהוב ולא כדי לשפוט. אהבה זה החיים עצמם, אהבה זה חומר מחבר.

השיפוט הוא השליח של המוות הוא חומר מפריד